הקמת שכונת טלביה בירושלים

  • רכישת קרקעות מהכנסיה היוונית אורתודוכסית

    רכישת קרקעות מהכנסיה היוונית אורתודוכסית
    בסוף מלחמת העולם הראשונה נקלעה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית לקשיים פיננסיים לאחר נתק בין הצליינות מרוסיה לכנסייה בארץ ישראל, נתק שבא בעקבות המהפכה הרוסית. הכנסייה החלה למכור את שטחיה. ב-1922 מכרה הפטריארכיה לחברת הכשרת היישוב שטחים גדולים באזור "המשולש" כיום (סביב הרחובות המלך ג'ורג', יפו ובן יהודה), וכן השטח הגדול שעליו נבנתה שכונת רחביה. מאוחר יותר מכרה הפטריארכיה גם את אדמות טלביה.
  • עיקר הבנייה בזמן המנדט הבריטי

    עיקר הבנייה בזמן המנדט הבריטי
    עיקר הבנייה בתקופת המנדט נעשתה בשנים 1926-1937 ומיעוטה בשנים 1937-1948.
    בתי השכונה נבנו על ידי משפחות ערביות נוצריות מהמעמד הבינוני ומעלה ואוכלסו על ידן. רוב המשפחות היו קתוליות ומיעוטן פרוטסטנטיות או יווניות-אורתודוקסיות. בשכונה ניתן היה למצוא גם משפחות ארמניות, אך לא היו בה משפחות מוסלמיות. טלביה נחשבה השכונה הערבית היוקרתית ביותר בעיר, ותושביה היו ראשונים מבחינת מעמדם החברתי-כלכלי בשכונות הערביות של דרום ירושלים.החל מאמצע שנות השלושים עברו להתגורר בטלביה משפחות יהודיות. בית ראובן מס.
  • בניית רחובות ראשיים וחלוקה לשטחים לפי תוכנית אב לירושלים

    בניית רחובות ראשיים וחלוקה לשטחים לפי תוכנית אב לירושלים
    תוכנית השכונה מבוססת על תוכנית-אב לירושלים שתכנן האדריכל קליפורד הולידיי. הטיפול בתוכנית החל ב-1923, אך היא אושרה רק ב-1930. בתוכנית השכונה רחובות ראשיים - הרחובות בלפור, מרכוס וז'בוטינסקי - ולתוכם משתלבת רשת רחובות משניים שמחלקת את השטח למלבנים קטנים ודומים. בכל מלבן היו 8-12 מגרשים, כאשר בכל מגרש יש בית אחד.
  • נטישת הערבים את הבתים בשכונה

    נטישת הערבים את הבתים בשכונה
    ב-14 במאי 1948, יום לפני סיום המנדט הבריטי. בעקבות ביטול אזור הביטחון נטשו התושבים הערבים שנשארו בשכונה את בתיהם. חלקם עברו למזרח העיר וחלקם עברו לארצות אחרות.
    בניגוד לשכונות ערביות אחרות שננטשו מתושביהן, בטלביה נעשה מאמץ למנוע ביזה של הרכוש הרב שהותירו אחריהם התושבים הנמלטים. תושב השכונה ראובן מס הופקד על האחריות לרכוש הנטוש.
  • הרחבת הבתים בשכונה

    הרחבת הבתים בשכונה
    בראשית שנות השישים החלו קבלנים לרכוש זכויות על גגות חלק מבתי השכונה על מנת להוסיף להם קומות. בשל חוסר המודעות שהיה אז בנושאי שימור אתרים, תוכננו ונבנו תוספות ללא כל התייחסות לבניין המקורי. בשל מחסור באבן שהיה בשנות השישים נבנו תוספות רבות מחומרים זולים ובאיכות ירודה שלא הייתה מתואמת עם איכות הבניין המקורי. באמצע שנות השמונים נכנסה לתוקף התוכנית לשימור שכונת טלביה שהנחתה כללים ברורים בכל הנוגע לבניית תוספות. תוכנית זו סייעה בשיפור המודעות לבניין המקורי הערבי ולשימורו.
  • בניית משכן הנשיא

    בניית משכן הנשיא
    בזמן כהונתו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן, שימש מעונו הפרטי של הנשיא ברחובות כמשכן הנשיא. בהמשך, עם היבחרו של הנשיא השני, יצחק בן צבי לנשיאות, עבר משכן הנשיא לשכונת רחביה בירושלים, למתחם הצריף בו התגורר עם אשתו. אחרי מלחמת ששת הימים, יזם שר המשפטים דאז תוכנית להעביר את בית הנשיא למזרח ירושלים [1]. אך היוזמה לא יצאה לפועל, והתקבלה ההחלטה לבנות את משכן הנשיא בטלביה. בנייתו של משכן הנשיא הושלמה בשנת 1971, על פי תוכניתו של האדריכל אבא אלחנני.